zofim.org.il
  
 


 
דף הבית » ארכיון הכתבות » כתבה: !!! Born In The U.S.A

תמונה קטנה !!! Born In The U.S.A פורסם על ידי עילי אבני
בתאריך 1/1/2004
בכתבה זו צפו 6499 גולשים

בכל שנה (כבר כמה עשרות שנים טובות...) יוצאת בקיץ משלחת מגובשת של חברים בכיתות יא' לשליחות חינוכית בצפון אמריקה. חברי המשלחת נבחרים בתהליך מיון שמתחיל בשבט ומסתיים בסמינר מיון תנועתי שנערך בכל שנה ברמת אפעל. השנה יערך הסמינר בתאריכים 16-17/1/04 ולקראתו אנו מביאים בפניכם כמה דברים על המשלחת.

 

מה בכתבה ?

*      השליחות שלי / בת חן זרון - מדריכה בוגרת

*      השליחות שלי / איתמר מופז – מחנות לילה

*      השליחות שלי / עידו דורון – קראוון הידידות

*      השליחות שלי / נורית כהן – חניכה מעדת הצופים

*      משלחת הצופים לצפון אמריקה – רקע כללי

*      מידע על סמינר המיון למשלחת הצופים לצפון אמריקה 2004

 

חלק מהמשלחת בסוף השליחות

 

 

כשחזרתי ממשלחת הצופים למחנות הקיץ בארה"ב, הדבר הראשון ששאלו אותי זה "איך היה?". כל מי שלקח חלק במשלחת כזו יודע שזו השאלה שהכי קשה למשלחיסט לענות. כמה פשוטה, ככה מורכבת. קשה לתאר תקופה של שלושה חודשים שבה אתה מרגיש שאתה לומד להגיע לשיאים חדשים באמצעות היכולות שלך כצופה וגם כבן אדם. לומדים על אנשים, על עצמאות, על פתיחות ראש - על החיים מזווית שונה. המילה הראשונה שיצאה לי מהפה הייתה "מדהים", למרות שגם היא לא הגיעה לקצה ההרגשה שאותה הרגשתי באותה עת.

 

שמי בת-חן זרון ואני במקור משבט "אריות גדרות" בהנהגת דרום. לקחתי בעבר חלק במשלחת הצופים לשנת 2000. כשחזרתי לארץ אחרי השליחות ההיא, לעולם לא עלה בדעתי, שיגיע הזמן בו אני יעבור חוויה כזו שוב.

 

כל שנה מלווים את המשלחת 6-4 מדריכים בוגרים. אמנם זו משלחת של נוער, אך למרות זאת ישנו מקום קטן אך הכרחי לתפקיד המדריך הבוגר במשלחת מסוג זה. ישנן שתי סיבות למקור התפקיד. הראשון הוא פשוט העובדה שישנם מחנות בארה"ב אשר דורשים מהצופים לשלוח מדריך בוגר יותר שישתלב בסגל שלהם. השני הוא הצורך של המשלחת בדמות בוגרת שתהווה מקור לדוגמא אישית וניסיון למשלחיסטים הצעירים יותר. המדריכים לוקחים חלק פעיל וסביל במהלך הכנת המשלחת בארץ. הם מעבירים חלק מהסמינרים, אך עוברים יחד עם המשלחיסטים חלק מהתהליך. ברגע שהמדריך הבוגר מגיע למחנה הוא נחשב מישלחיסט לכל דבר, ותפקידו לפעול כצוות בשיתוף פעולה עם המשלחיסט הצעיר ששיבצו יחד איתו.

 

לפני שהחלטתי לטוס בשנית ולעבור את כל החוויה הזו בפעם השנייה, היו לי לבטים רבים. כל כך נהניתי בפעם הראשונה ולכן פחדתי להרוס לעצמי, להתאכזב שזה לא יהיה אותו הדבר. לא רציתי להשוות כל הזמן את מה שהיה בעבר למה שיש לי עכשיו. הפחד שלי גבר כשנודע לי על השיבוץ וגיליתי להפתעתי שאני נוסעת למחנה שנמצא שעתיים נסיעה מהמחנה הישן שלי. זה אומר שאני אראה הרבה אנשים שהייתי איתם בקיץ הקודם.

 

בכל חוויה שעוברים לומדים משהו. אם בי"א למדתי על עצמאות, הפעם למדתי שכל דבר שאני עושה תלוי בגישה שלי. מהרגע שהחלטתי שאני בטוח נוסעת למשלחת 2003, החלטתי שאני אפסיק לפחד ויהיה מה שיהיה.

 

כשנחתי שוב בבן גוריון לאחר המחנה, שאלו אותי "איך היה?". שמחתי לגלות שהיה לי קשה לענות על השאלה הזו גם הפעם, גם אחרי סיבוב שני.

 

בקיץ הזה הרגשתי בוגרת יותר, מנוסה יותר, והיה לי פנאי לדברים שלא היה לי אליהם זמן בפעם הראשונה. אם בי"א נלחצתי מהכנת פעולות, הפעם כבר היה לי מחסן פעולות בראש אז ככה שהיה לי זמן לדברים אחרים ונקשרתי להרבה יותר חניכים. אפילו הפחד שלי מהעובדה שהמחנה הקודם שלי כל כך קרוב אליי, רק הוסיף ולא גרע. ראיתי המון חניכים וחברים מלפני שלוש שנים שבחיים לא חשבתי שאראה שוב. גיליתי עד כמה הקיץ ההוא היה להם משמעותי כמו שהוא היה גם לי.

 

אבל הדבר המרכזי שמאפיין את הקיץ שלי כמדריכה בוגרת הוא המדריך הנוסף שהיה איתי. הייתי מצוותת למדריך מי"א שהיה קצת מאוכזב מהעניין בהתחלה כי הוא רצה להיות עם מישהו בגילו, והבנתי אותו. אבל אי אפשר לתאר את החיבור שהיה בנינו. אני למדתי ממנו והוא למד ממני, הוא הושפע ממני ואני ממנו, והיה לנו קיץ מושלם.

 

אני לא מתחרטת לרגע על הבחירה שלי, למרות כל הפחדים וכל ההתלבטויות. למדתי המון על עצמי והמון על אנשים ואם יש בוגר משלחת שמתלבט עכשיו לגבי אותה בחירה אני יכולה להגיד בלב שלם מתוך ניסיון שאני ממליצה בחום לתפקיד המדריך הבוגר. לא סתם קוראים למדריך בשם כזה - "בוגר", אתה באמת מרגיש ככה ואפשר רק לתרום ולהיתרם מזה.  

 

בת חן זרון, בוגרת שבט "אריות", הנהגת דרום

 


השליחות במחנות הלילה שונה מהשליחות במחנות היום או הקראוון לדעתי. ההבדל העיקרי הוא באינטנסיביות ובעובדה שאתה 24/7 נמצא "בתפקיד".

בעקרון אתה בסוג של מחנה קיץ של חודשיים, בתנאים קצת יותר ביתיים ממה שאנחנו רגילים בצופים כאן בארץ. לעומת מחנות היום, במחנות הלילה יש יותר מקום לצופיות מעשית (ברובם לפחות) הן מבחינת אמצעים והן מבחינת זמן והתעסקות בדבר.

במחנה שלי למשל (Jacobs, MS) בניו עיר קופים קטנה ששימשה אותנו לאורך כל הקיץ והייתה אטרקציה די מרכזית בפעילות שלנו. בנוסף, עם סיום החודשיים, הרמנו טקס אש די מרשים (בהתחשב בתנאים כמובן...)

עוד מרכיב חשוב במחנות הלילה הוא שדרך האינטנסיביות והעובדה שאתה נמצא עם החניכים וחברי הצוות כל יום כל היום, יש לך הזדמנות להכיר יותר מקרוב את החניכים בזמן החופשי (ארוחות, ערבים וכו') ולפתח יחסים טובים מאוד עם חברי הצוות.

מהמחנה שלי נחתו ביום שלישי (30.12.03) קבוצה של 20 חבר'ה שבאו ל"טיול מולדת" בארץ, ובסופו גם יתארחו אצלי ואצל משלחיסטים נוספים.

אין ספק שמעל לכל הערכים והחשיבות של המשלחת ושל השליחות, בין אם במחנה לילה, יום, קראוון או BoyScout, זאת הזדמנות של פעם בחיים וחוויה מדהימה שלא כדאי לפספס !

 

איתמר מופז, שבט "צור" כוכב יאיר, הנהגת שרון

משלחת 2003 

 

 

עיר הקופים שבנה איתמר במחנה

 

 

הכל התחיל לפני פחות משנה. לאחר סמינר המיון הארצי התקבלתי למשלחת, ומשם לקרוואן.

משם התחלנו כבר באותו סוף שבוע, ובכל סופי השבוע האחרים והחופשות האחרות, להתאמן ולעשות חזרות למופע , להפעלות ולשליחות אשר הרכיבו את המשימה שלנו בארה"ב.

החזרות היו קשות ומעיפות אך בעזרת מדריכים, מצב רוח טוב וכמובן אנשים וחברים נהדרים הצלחנו בסופו של דבר להפוך זאת לחוויה אחת גדולה.

כמובן שהדרך היתה רצופה עליות וירידות אך הצלחנו להתגבר ולהמשיך הלאה לקראת המשימה שלנו "השליחות".

הזמן עבר והנה הגיעו מופעי הפרידה, המופעים היו פשוט מרגשים ומעולים, ולא רק בגללנו אלא גם בגלל הקהל, אשר תרם רבות לאווירה הטובה שהיתה. חברים אשר לפעמים לא הבינו מדוע אנו לא מגיעים לפעלויות שבטיות או משפחה שלא הבינה למה אנחנו נעדרים מהבית הבינו זאת באותו ערב.

כעבור כמה ימים הגיע יום הטיסה ומאותו יום התחלנו רישמית את המשימה. כאשר שאתה בחו"ל בתור משלחיסט ו/או קרוואניסט מוטלת עליך אחריות רבה, אתה צריך לשמש דוגמא "לעשות שליחות" וכמובן להנות, לדעתי אחד הגורמים אשר עוזרים לך לעשות את המשימה על הצד הטוב ביותר הוא הגישה וכמובן הכי טוב זה לבוא בגישה של "סבבה" אני הולך להנות, דבר אשר תאמינו לי, ממש קורה.

אחת הסיבות להנאה אשר היתה לי בקיץ,חוץ מהאנשים שפגשתי בדרך, אלה החברים שלי, חבריי לקרוואן והחבר'ה מהמשלחת שביקרנו במחנות, הם אלה שגרמו לי להנות ולהבין שהכי סבבה לי בעולם.

להיות 3 חודשים רחוק רחוק מהמשפחה ומהחברים זה לא פשוט, לפעמים עולים קשיים ואתה נתקל בבעיות אבל בזכות החברים שלי הצלחתי להתגבר על הבעיות ולהנות מכל רגע. להיות 3 חודשים "אחד בתחת של השני" זה לא פשוט, ולפעמים יש מריבות כי כמו בכל דבר, לא הכל מושלם, אבל כשאתה נמצא במסגרת כזאת אתה לומד לקבל את רצונם של הסובבים אותך, להתפשר ולוותר, להיות סובלני, לדעת להקשיב ולדבר, לקחת אחריות ולקחת הכל בקלות ועל הצד הטוב ביותר. אלה דברים אשר הוסיפו לי ותרמו לי רבות מבחינה אישית. חוץ מהדברים האישיים יותר, אתה מסיים את תקופה עם הרבה חברים חדשים,

 אצלי היו אלה חבריי לקרוואן וחבריי למשלחת, שעל כך אני מודה להם.

 חשוב להגיד שכשאתה יוצא לשליחות כזאת אתה מייצג את עצמך, את המשפחה, החברים, השבט והתנועה וכמובן מדינת ישראל, לכן כאשר אתה בחו"ל אתה אף פעם לא שוכח מאיפה באת ומה אתה מייצג.

 לאחר החזרה ארצה לקח לי קצת זמן להתראגן ולחזור לעניינים, אבל "בקטנה", לפעמים אני נזכר בחוויות בצחוקים ובדברים שעשו לי את הקיץ.

לפני שהחלטתי שאני רוצה להיות משלחיסט שקלתי את היתרונות ואת החסרונות , והגעתי למסקנה שאני רוצה לצאת ובדיעבד אני לא מצטער על זה ולו לרגע, שליחות זו תרמה לי רבות גם בפאן האישי ודרכה גם הכרתי חברים ואנשים טובים, כי זו חוויה של פעם בחיים.

 

עידו דורון, שבט "אפיק", הנהגת שרון

קרוואן "גליל", מערב ארה"ב, משלחת  2003

 

עידו ביחד עם יעל על רקע ה"קראוון" - וואן שבו שוהים במשך כל השליחות...

 

 

אחת החוויות המשמעותיות עבורי בתקופה האחרונה – היתה המשלחת לצפון אמריקה שהתקיימה בסוף הקיץ האחרון.

לאחר הסמינרים שהתקיימו במהלך השנה, נודע לי באופן מפתיע שאת הקיץ, אותו הייתי אמורה לבלות עם חברי במחנ"ק, בים ובבריכה, אני עומדת לבלות במדברים שכוחי אל בטקסס.

לאחר שלוש טיסות מייגעות, נחתנו, אני ואסף (בן זוגי לשליחות), בלב המערב הפרוע – אוסטין שבטקסס הגדולה.

יומיים לאחר הגעתנו למחנה, חל חג השבועות. מדי שנה בחג השבועות, חבריי ואני מקיימים לימודי יהדות משותפים לאורך הלילה. הלילה מסתיים בהליכה משותפת לכותל המערבי ותפילות שחרית של שבועות במקום.

וכך מצאתי את עצמי דתיה יחידה במחנה, באמצע המדבר השומם האמריקאי, לקראת השעות הקטנות של הלילה – ללא חברותא שתחלוק עימי את הלימוד המסורתי המשותף.

בשלב זה, הבנתי כי קיץ זה יהיה שונה מאוד מכל הקיצים שהכרתי עד כה. בסופו של דבר התברר לי כי כל חששותיי לשווא היו.

היותי הדתייה היחידה במחנה תרם רבות לי ולחברי למחנה, נתון זה העצים את חווית המחנה.

לאורך המחנה התפתחו שיחות רבות עם חברי הצוות הישראלים והאמריקאים כאחד וכמובן עם חניכי המחנה. הדבר התבטא בעיקר בפעילויות השונות במחנה, החל מפעולת חגים שהעברנו לחניכים, נשיאת דבר תורה בשבת וכלה בהוויה דתית ישראלית כולה שהשתדלתי לשדר במהלך הקיץ. זוהי הפעם הראשונה שצופה דתייה מגיעה למחנה ובעקבות כך גילו חניכי המחנה וחברי הצוות כאחד סקרנות והתעניינות באורך החיים הדתי אותו אני מקיימת. העובדה כי אין עוד דתיים מלבדי במחנה פתחה בפני אפשרות לבחון את מקומי בחברה הישראלית מנקודת מבט שונה, בפרספקטיבה רחבה יותר. השהות במחנה גרמה לי להכרת תודה על ההזדמנות הייחודית שנפלה בחלקי.

 

נורית כהן

שבט "משואות", צופי העדה, הנהגת ירושלים

משלחת 2003

 

נורית ובן זוגה לשליחות, אסף, במהלך המסדר במחנה

 

 

משלחת הצופים לצפון אמריקה - רקע כללי

 

 

מטרות המשלחת:

 

א.       ייצוג והסברה של ישראל באופן בלתי אמצעי.

ב.       חידוד ההכרה הציונית והזהות היהודית של יהודי ארה"ב.

ג.         שמירת קשר ועידוד הרצון הטוב עם ידידי ישראל והתפוצה הישראלית     בארה"ב (יהודית ולאו דווקא).   

ד.        שמירת הנופך הבין-לאומי של צופי ישראל, כחלק מתנועת הצופים העולמית בקהילה חשובה ודומיננטית.

ה.       יצירת תהליך מעמיק ואינטנסיבי של גיבוש זהות יהודית אישית לכל חבר משלחת, שיחלחל באמצעותם לכל תנועת הצופים.

ו.          בניית משלחת הטרוגנית המייצגת את החברה הישראלית על כל גווניה, ונתינת הזדמנות שווה לכל חניך שכב"ג להשתתף בחוויה ייחודית זו.     

 

יעדי השליחות

 

במהלך השליחות משתלבים חברי המשלחת במחנות קיץ שונים בצפון אמריקה, שם הם משובצים לתפקידים שונים ועוסקים בפעילות הקשורה לישראל ולצופיות.

מלבד זאת, חברי "קרוואן הידידות", עוסקים אף הם בייצוג של מדינת ישראל, שמירת הקשר עם קהילות ומחנות ועוד.

 

ומהי ה"שליחות" בשטח ?

 

ככלל, החניכים פועלים בשלושה "טיפוסי" שליחות :

 

P  מחנות לילה (Over night)

P  מחנות יום   (Day Camps)

P הקרוואן

 

מחנות לילה (Over night) - תנועות וקהילות יהודיות:

 

מחנות "יהודה הצעיר"

יהודה הצעיר היא תנועת אחות של תנועת הצופים. זוהי תנועת יהודית פלורליסטית ציונית, שמטרתה לקשור נוער יהודי לארץ.

הצופים במחנות יהודה הצעיר מתפקדים כאחראים להעברת פעילות לחניכים בנושא צופיות וישראל, וכן יוצרים קשרים בין אישיים עם הנוער, הדובר על פי רוב מעט עברית.

גילאי 18-14 פעילים במחנה תל יהודה (מחנה כלל ארצי), ואליו מגיעים משתתפים מכל רחבי ארה"ב.

 

מחנות קהילתיים

מחנה קבע לתקופת הקיץ הממוקם על אגם במרחק מה מהעיר. זהו מחנה לנוער יהודי, בגילאי

 16-8, הגר בערים הסמוכות. תוכנית המחנה כוללת פעילויות רבות בעלות נופך ישראלי-יהודי, בנוסף לפעילויות חוויתיות אחרות. המשלחיסט הישראלי במחנה משמש כשליח צעיר של מדינת ישראל, ותפקידו על פי רוב - מומחה לנושא ישראל וצופיות.

 

המחנות הרפורמיים

התנועה הרפורמית היא התנועה היהודית הגדולה בארה"ב.

בדומה למחנות הקהילתיים ולמחנות "יהודה הצעיר", משתתפים במחנות קיץ  אלו חניכים בגילאי 16-9, והתכנים המועברים קשורים לישראל, תרבות ישראלית וליהדות.

לצופה במחנה חלק מרכזי בהעברת תכנים צופיים במחנה, ולייצוג התרבות הישראלית בפעילות.

 

מחנות צופים / צופות (boys & girls scouts)

בארה"ב מחנות תנועת הצופים נפרדים לבנים ובנות (כמו גם הארגונים). מחנה צופים אמריקאי שונה לחלוטין באופיו, במבנהו ובתפקידו ממחנה קיץ ישראלי.

הצופה הישראלי הוא צופה בין לאומי, ותפקידו במשך הקיץ אינו ממוקד דווקא בנושא הישראלי והיהדות, אלא הוא פועל כמדריך באחד החוגים במחנה (חוגים בנושאים צופיים, החל בעמלנות וכלה בהישרדות בטבע), ומשמש כשגריר של ישראל בנוכחותו ובקשרים שיוצר עם חבריו לצוות וסגל המחנה.

 

מחנות יום   (Day Camps) - קהילות יהודיות:

 

הצופה המשובץ למחנה יום משמש כשליח בקהילה היהודית המארחת, ופועל במעגלים שונים:

בחלקו הראשון של היום (משעות הבוקר עד אחה"צ) הוא משמש כמדריך במחנה, ומומחה ל"תרבות ישראלית". קהל היעד:  ילדים בגילאי4-13  מהקהילה הסובבת.

בשעות אחה"צ חוזר הצופה למשפחה המאמצת אותו, איתה הוא מבלה את שארית היום ואת סופי השבוע, ומשרה "אוירה ישראלית" בנוכחותו. המשפחה והקהילה מפעילות את הצופה בחוגים שונים - אירוחים במוסדות הקהילה, שותפות בערבים והרצאות, ועוד . במשך השהות בקיץ הצופה מחליף מספר משפחות מארחות.

מיקום המחנה הוא על פי רוב מחוץ לעיר עם במתקן המיועד לפעילות בחודשי הקיץ בלבד - תנאי מחנה, אך ללא לינה.

 פן חשוב בשליחות של הצופה היא הקהילה: המעורבות בה, ההכרות עם אנשי המפתח, ייצוג של מדינת ישראל באירועים קהילתיים ועוד ..

  

 

קרוואן הידידות

 

קרוואן הידידות מהווה חלק בלתי נפרד מהמשלחת עצמה, למרות שטיב השליחות שונה במקצת. חניך הקרוואן נבחר לאחר שעבר את אותו תהליך מיון כמו חברי המשלחת, ולאחר מכם אותר כבעל הכישורים הנדרשים לחברות בלהקה .

הקרוואן בנוי על פי רוב מעשרה חניכים המכינים בארץ הופעה הכוללת שירים, ריקודים והפעלות לקהל, המייצגים את ההווי והרוח הארצישראלית.

במהלך הקיץ עובר הקרוואן במחנות בהם שוהים חברי המשלחת האחרים, בקהילות ובמחנות נוספים, מופיע בפניהם ומפעיל את החניכים והצוות.

חברי הקרוואן מתארחים במחנות ואצל משפחות בקהילה היהודית.

 

 
הקראוון בביקור במחנה
הקראוון בהופעה
ליד גשר הזהב בסן פרנסיסקו
הקראוון בהוליווד !

 


 

מידע על סמינר המיון למשלחת הצופים לצפון אמריקה 2004

 

בהמשך למיון ההנהגתי אותו עברת בהצלחה אנו מזמינים אותך להשתתף בסמינר המיון

הארצי. הסמינר יתקיים בימים שישי-שבת 17/1/2004-16 בסמינר רמת אפעל  ויתחיל בשעה 15:30 בדיוק.

 

יש להגיע לסמינר  בחאקי מלא עפ"י הפירוט הבא (על מנת להקל את הרישום) :

1.  הנהגת דר"ג, ת"א ומרכז   - בשעה 14:00

2.  הנהגת שרון וירושלים       - בשעה 14:30

3.  הנהגת צפון דרום וחיפה    - בשעה 15:00

 

בהנהגות רחוקות ממרכז הארץ תאורגן הסעה ע"י ההנהגה.

חניכים שמגיעים באופן עצמאי יוכלו להשתמש בקווי האוטובוס המפורטים להלן:

1.         מהתחנה המרכזית בתל אביב - קו 35, לרדת בתחנה לרמת אפעל.

2.         מתחנת הרכבת בתל אביב - קו  55, לרדת בתחנה לרמת אפעל.

3.         מצומת תל השומר מרחק הליכה.

 

הפיזור בשעה 18:00 ביום שבת (יש לברר בהנהגות לגבי הסעה).

עלות  הסמינר הינה 100 ש"ח למשתתף, סכום זה יש לשלוח בהמחאה בנוסף לטפסים המבוקשים. את ההמחאה  יש לרשום לפקודת - "תנועת הצופים – המחלקה לזהות יהודית וקשר עם התפוצות".

 

כמו כן יש להביא:

þ         בגדים להחלפה.

þ         כלי רחצה ומגבת.

þ         כלי כתיבה.

þ         חפץ כלשהו אשר מייצג אותך, יש להביא חפץ זה לפעילות הראשונה בסמינר המיון.

þ         כלי נגינה  (למעונינים בכך).

 

נשמח להיות עזר במתן תשובות והסברים מפורטים יותר לחניכים או/ו להוריהם.

ניתן ליצור עימנו קשר למשרד לטלפון 6303677 - 03, או בפקס 6316916 - 03.

 

בברכת "חזק ואמץ"!

המחלקה לזהות יהודית וקשר עם התפוצות

תנועת הצופים

 

עם חניכים בחדר האוכל במחנה פיינמיר

שייט במחנה

פרסם כתבה »


תגובות הגולשים לכתבה זו פורסמו 0 תגובות | הוספת תגובה